ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לדחות את תביעת האישה למזונות בשל חוסר סמכות עניינית, עקב כריכת המזונות בתביעת גירושין שהגיש הבעל לביה"ד הרבני

ביהמ"ש לעניני משפחה החליט לדחות את תביעת המזונות של המערערת .1

כנגד בעלה - המשיב, בטענה שהסמכות לדון בתביעה שכזאת היא לביה"ד

הרבני האזורי, שם נכרכה תביעת המזונות כדין ובכנות לתביעת גרושין כנה

.שהקדים הבעל - המשיב, והגיש לביה"ד הרבני

.על החלטה זו נסב הערעור הנוכחי

כבר ציינתי בראשית הישיבה כי לא הוגשו שום עיקרי טעון )עיקרי טעון .2

שהגישה המערערת ביום הדיון אינם בגדר הגשה כדין(, ולכן מתקיים הדיון

על יסוד כתב הערעור ונימוקי הערעור, כחומר מטעם המערערת, ואילו למשיב

שלא הופיע מיוצג, איפשרתי לטעון כאוות נפשו וכמידת יכולתו כתשובה

.לערעור

אני סבור שהחלטת בימ"ש קמא שגויה והסמכות לדון בתביעת המזונות של .3

האשה היא גם כן לביהמ"ש לעניני משפחה, כפי שהוגשה ביחד עם תביעת ילדי

בני הזוג - תביעה שממשיכה להיות תלויה ועומדת בביהמ"ש לעניני משפחה

.לאחר שנפסקו מזונות זמניים לילדים

.בהמשך הפסק יפורטו הנימוקים לקביעה זו

אין חילוקי דעות כי האשה הגישה תביעת מזונות עבורה ועבור שני ילדי .4

12.11.95. בני הזוג, ביום

בדיון הראשון שנתקיים בפני ביהמ"ש לעניני משפחה ביום 8.5.97, הגיש